פסק-דין בתיק ת"א 2314-04

1.         מבוא

התובעת 1 קרמיטל אי.אל. בע"מ (להלן: " קרמיטל") התקשרה עם הנתבעת וילאר נכסים (1985) בע"מ (לשעבר ט.ז. בינוי ונכסים להשכרה בע"מ (להלן: " וילאר") בהסכם שכר מכר (להלן: " ההסכם"), על פיו בנתה וילאר מבנה תעשייתי מס' 30 באזור התעשיה בישוב ברקן (להלן: " המבנה התעשייתי"), אשר הושכר ל קרמיטל עם אופציה לרכישתו.

בסעיף 30 ל הסכם מיום 19.11.1989 נקבע, כי במקרה של סכסוך ו/או חילוקי דעות           בין הצדדים בכל עניין הנובע מהסכם זה, לרבות תביעות כספיות ואחרות הנובעות מההסכם, יפנו הצדדים לבורר אשר ישמש כדן יחיד.

בעקבות מחלוקות שונות שהתגלעו בין הצדדים, מונה בורר מוסכם - פרופ' יצחק הדרי.

ביום 19.8.1997 ניתן פסק הבורר.

בהמשך, ועקב מחלוקות נוספות שהתגלעו הקשורות במימוש פסק הבורר, נדרש הבורר למתן החלטות מבהירות נוספות.

הבקשות לביטול פסק הבורר נדחו בהליכים שהתקיימו בבית המשפט כדלקמן: 

·        ה"פ מחוזי (ת"א) 1484/92 (כב' השופטת קובו).

·        רע"א (עליון) 3610/98 (כב' השופטת שטרסברג כהן).

·        ה"פ מחוזי (ת"א) 1459/01, 1522/01 (כב' השופטת דותן).

·        רע"א (עליון) 10021/02 (כב' השופט טירקל).

מכאן שפסק הבורר, על החלטותיו הינו חלוט.

דא עקא שהמחלוקות בין הצדדים לא פסקו.

בין הצדדים התגלעו מחלוקות באשר לפירוש ודרך היישום של פסק הבורר.

מחלוקות אלו העסיקו אף הן את בית המשפט, על ערכאותיו:

·        ה"פ מחוזי (ת"א) 1365/01 (כב' השופטת דותן).

·        רע"א (עליון) 3143/04 (כב' השופט ד"ר א. גרוניס).

התיק הנדון עתה בפניי - ת.א. 2314/04 - ענינו בבקשת קרמיטל למתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא קיימה את חלקה על פי פסק הבורר; לטענתה, עת סירבה וילאר לקבל את הסכום שפסק הבורר, היא הפקידה את הכסף בחשבון נאמנות עבור וילאר, שנוהל על ידי בא כוחה, עו"ד לוי, ובכך מילאה את חלקה על פי פסק הדין.

מכאן עתירתה להורות ל וילאר להעביר לה את החזקה והבעלות במבנה התעשייתי ולמתן סעדים נוספים הנובעים מכך.